אחרי סצינת הטרמפים המוצלחת 😔שלי אתמול, החלטתי להיות מבוגר אחראי🤷🏼♀️ סוף סוף ולנסוע באוטובוס,
שמחה, שקטה ומאושרת אני יוצאת לדרך באוטובוס של השעה שמונה , האוטובוס מגיע ורק אני ועוד 2 נוסעים איתי .תכננתי שאגיע למחוז חפצי על הבוקר ושיהיה לי זמן להתפנק בבית קפה מקומי .☕️🥧🍦
אך תוכניות לחוד ומציאות משתנה מקבלת את פני ,מגיעים ל VERIN
אני שואלת בתמימות את הנהג באיזה רציף האוטובוס ל LAZA ,למען האמת היה רק רציף אחד והייתי אמורה להבין ..
אין אוטובוס הוא עונה לי ,
מקבלת את המציאות ומבינה שכל יום טומן בחובו הרפתקאות חדשות. מבררת ישר איפה הכביש ל. LAZA
ומתחילה לעבור את העיר עד היציאה וולחפש מקום נוח לעמוד ,מול בית החולים האזורי …
מהר מאוד אני מבינה שהיום אמנם יש המון רכבים אך הסטטיסטיקה אכזרית ,מעבירה את הזמן בלספור את הרכבים שלא עוצרים ,,מברכת אותם בברכות שונות ומשונות 😤הגעתי למאה והפסקתי לספור …
אני לא מאבדת תקווה ואז עוצרת אשה מבוגרת ומעבירה אותי אותי חמש ק מ קדימה,
משנה מקום משנה מזל🤗 ,אני מגיעה לכפר קטן ושם תוך זמן קצר עוצרים לי , בחורה צעירה והחבר שלה,הוא עובר אחורה ונותן לי לשבת קדימה, כמה קמ לאחר מכן הוא יורד ואנחנו ממשיכות ,פותחות בשיחה קולחת🤭 בספרדית על מצב האזור .אני שואלת והיא עונה.
היא מביאה אותי לפתח הכפר שם נרשמים להוסטל ,בינתיים רוכב אופניים מבוגר משתף אותי בכאבי הCULO שלו 😬
בתרגום ישיר תחת .. אני נעלמת לפני שנגיע למחוזות אחרים …
והכי חשוב שהיום הגעתי לפני אבי, שלא דאג כי לא שיער שלא יהיה לי אוטובוס.
.
.
 |
| תמונות מהדרך של אבי |
 |
| לראשונה בקמינו הזו עמדת נתינה של מזון להולכים ,בקמינו האחרים שהלכנו זה היה יותר נפוץ אבי וגוטפריד יושבים שם ולא קמים 👍 |
 |
 |
| סיפורים מהתחת ,סליחה 😬 |
 |
| אני מגיעה להוסטל |
 |
| אבי שמח שאני באזור |
0 תגובות