איזה יום ואיזה חום🥵
הבטיחו לנו דרך חשופה ללא עצים , ללא צל. , ללא מים , ללא מקום יישוב , שממה 😫
והכל התקיים בענק 🤭,
וויתרנו אפילו על הצורוס עם הקפה בבוקר. 😩ויצאנו בשש בביקר להליכה עם פנס ראש.
לקחנו עלינו 4 ליטר מים ,אני. קרסתי על ההתחלה. הירך הרצוצה שלי לא החזיקה מעמד .
אבי לקח עליו עוד ליטר והמשכנו בשביל .
נוף צחיח עד שמגיעים חאגם שמשמש כמאגר מים,בדרך כלל ניתן היה ללון ליד המאגר אולם השנה המקום נסגר ,מה שמאלץ את ההולכים ללכת 33 קמ .
רבים מוצאים פתרון ולוקחים מונית ומגיעים עד המאגר ומשם הולכים רק 10 קמ . קלי קלות ..
אבל אנחנו קשוחים ולא מוותרים על אף שעל ואף קמ 🥵
לקראת הקמ האחרונים לאבי קשה היבלות התעוררו 😫וכל צעד כואב.
מגיעים לכפר , שותים בירה להתאוששות ומוצאים את ההוסטל היומי , אבי מתאושש בחדר.
למקום מגיעה בחורה מדנמרק קצת מוזרה,כשראינו אותה בשביל שאלנו אותה אם היא בסדר ואם יש לה מים,
היא הלכה ממש ממש לאט, וענתה שהכל בסדר ,
מסתבר שמצאו אותה יושבת על השביל כשהיא לא מגיבה צלצלו להוסטל ובעל ההוסטל לקח את רכב השטח שלו ופינה אותה לטיפול רפואי . מזל שלא נכנסה לסטטיסטיקה של המתים מחום בשביל ..
הגיע הערב
ואני יוצאת לצעדה. בפיגמה 🤭 על מנת להביא לנו מצרכים לארוחה מהמקום היחיד שפתוח ביום ראשון ,תחנת דלק .
שמה אוזניות עם מוזיקה ספרדית ,קצת להיות לבד. 😌,ואין מאושרת ממני .
,
 |
| יוצאים לדרך שבילים לבנים |
 |
| בדרך פוגשים כלבים חביבים שרק רוצים ליטוף חום ואהבה |
 |
| מתקרבים למאגר המים |
 |
| חלק מהדרך הולכים על הכביש ,יום ראשון כל האופנוענים באו להשתולל על הכביש |
 |
| שרידים שנשארו על השביל … |
 |
| סוף סוף רואים את הסוף🤗 |
 |
| מגיעים להוסטל |
 |
| מכבסים עם התרנגולות הכבשים והסוסים שבגינה 🤭 |
 |
| מכינים את התרופות לכל השבוע ,רוב ההולכים מבוגרים |
מתחיליםציוםצהליכה
🤭
0 תגובות