היום הליכה ארוכה של כ39 קמ, בשטחים פתוחים שוב ללא צל , אולם הבעייה העיקרית היא
שאין כפרים שבהם ניתן להצטייד באוכל ובמים מלבד ב12 קמ הראשונים ואכן אנחנו עוצרים בכפר מוצאים בר ממלאים מים ,שותים קפה והופ ממשיכים בדרך , לאחר כשעה אני מתחילה לחשב כמה מים עלי לשתות וכל כמה דמן שיהיה לי מספיק לדרך ,מגיעה למסקנה שאפשר להוציאת המים ובום טראח מה קרה,המימייות נשכחו 😫😆😢,
כעת נשאר לנו 2 ליטר מים לחמש שעות ללא מים ,ועכשיו פשוט לא שותים ,חישוב מחדש ומשטר מים קפדני 🥵
בדרך פוגשים בחורה צעירה מניו זילנד היא בכלל ללא מים ,יצאה מהשביל ודפקה בדלת בית ובקשה וקבלה מים.
אנחנו הולכים בקצב מאוד מהיר ,עוצרים רק פעם אחת לאכול וממשיכים הלאה , העיקר להגיע, סוף הדרך האספלט החם נגמר וכפות הרגליים גמורות.כרגיל 😫
כמה דקות לםני שאנחנו מגיעים ליעד אנחנו רואים את הכרכרה של כרמליטה וחואח ,אולם לצערנו הם ממשיכים,
בהוסטל המון רוכבי אופניים שאיתם אנחנו חולקים ארוחת ערב נהדרת ,😋ספוגה ביין לבן ואדום 🍷לשמחת אבי.
אבי והחברים לשולחן נהנים משתיית היין בחברותא ,משיקים כוסות שוב ושוב,לומדים להגיד לחיים , נגיעה של רגע
ואושר רגעי ומשותף ביניהם. בבית מלון מפואר זה לא יקרה .
היום לא יוצא לנו להתאטשש מספיק והמחיר יגיע כנראה😫
![]() |
| יוצאים מסלמנקה עם שחר |
![]() |
| הדרך משעממת אך לפתע מתגלה כפר. עם ציורי קיר מדהימים |
![]() |
| שוב אותו השביל. .. |



ס










0 תגובות