 |
| מתקרבים לסנטיאגו, |
 |
 |
| פעם חמישית שאנחנו מגיעים לכאן ורסיסי זכרון של הההגעה לסנטיאגו חוזרים אלינו . |
 |
 |
| אין מאושר מאבי,הצלחנו להגיע בריאים ושלמים 🙏 |
 |
| האכסניה הראשונה בעיר נמצאת ממש בכניסה לעיר ,אכסנייה גדולה עם 80 מיטות . |
Residencia de peregrinos San Lázaro
 |
 |
פוגשים באכסנייה את Dianela בחורה מקסימה מארגנטינה ,היא עובדת בפטגוניה,מדריכת טיולים , מדריכת סקי וגם חלק מצוות החילוץ במקרי חירום,נוצר קשר חם מיידית ביננו , מחליפים כתובות, היעד הבא דרום אמריקה 🙏 |
 |
| תופסים פוזיציה טובה באכסניה 😉 |
 |
| וחוגגים בארוחת צהריים |
 |
 |
| כל בוקר מתייצבים בבית הקפה ליד האכסנייה לארוחת בוקר 🤠 |
 |
| סוכרים פינה עם הזוג שנפגש בקמינו 😍, אמה ההונגריה המקסימה ופי הגרמני שכל פעם הצהיר שהוא הולך קדימה אבל בסוף חיכה לאהבה 😌 במקרה הגענו לרגע שבו הגיע האוטובוס של פי לשדה התעופה ואמה נשארה מאחור והזילה דמעה.🥲 |
 |
 |
| קתדרלת סנטיאגו |
 |
 |
| מכאן מתחיל קמינו Finistere https://caminoways.com/camino-finisterre קמ 0 |
 |
| במשרד שבו מקבלים את אישור ההליכה בקמינו, אנחנו עולים למשרד הקבלה של האנגלים , שותים כוס תה ,עוגיות ומשוחחים על החוויות שלנו עם מטיילים אחרים . |
 |
| המסלולים השונים והמרחקים |
 |
| קבוצה של תלמידים עוברים את האישה הזו , היא מניפה שלט, אני רעבה, והילדים אחד אחד תורמים לה כסף ,ואת הסנדוויצים שהביאו מהבית👍 |
 |
| יש לנו פנאי ואנחנו מבקרים בפארקים בעיר. |
 |
 |
| Maria and Maria https://caminoways.com/camino-culture-story-marias |
 |
 |
| חברות חמה מתרקמת עם זוג חברים שזה אתה הכרנו באכסניה הם הלכו ביחד בקמינו ומזמינים אותנו אליהם כשנלך יום אחד את דרך הFrancegina , הכפר שלהם נמצא במסלול . |
 |
 |
חוויות ,היכרויות
קשיים והישגים .
בסוף כל מסלול הליכה ארוך,
אנחנו מותשים פיזית ונפשית ובכל זאת מחפשים את השביל הבא ואת הבא אחריו 🙃.
האפשרות להישאר בבית על הכורסא בהרגלים היומיומיים לא מתאימה לנו .
נסיעה למסע ארוך מחוץ לאזור הנוחות דורשת חוסן נפשי ויצר הרפתקנות ואת זה זה יש לנו בשפע 😌, הדרך אינה קלה אבל בסופה יש חווית הישג .
כל עוד נוכל ,נמשיך לחפש שבילים חדשים, חוויות חדשות ,הרפתקאות וחברים לאותה הדרך .
הגעגוע לנוחות היומיומית קיים ,אך אי שם כבר מחכה לנו ההרפתקאה הבאה ….
ויש מי שנמצא איתי לאורך כל הדרך ,אחי האהוב דניאל .
שירים שכתב :
קריאת תיגר על פרויד.
האושר
אינו תופעה
ואינו חולף
הוא מוטבע,
כמובן
שלא נחוש בו
אם אין אנו
כבר כאן
אך את האושר
ניתן להעביר
כלפיד בוער
אל אהובים
ואוהבים
שנותרים חלקם
גם אחרינו
ומעבירים אותו
הלאה
כמו מעשים
טובים
שנותרים
גם בלכתנו.
כשנהיה גדולים.
כשנהיה גדולים
אולי כבר לא נרצה
לצייר חלומות
ולטעת תקוות
ואם נרצה
אולי כבר לא נדע
כיצד צריך היה
לאורך המסע
כשנהיה גדולים
אולי ישתרך מעלינו
שובל חלומות
לבנבן
בטעם מרציפן
ואננס גם
וכשנרצה
לקטוף זיכרון
של יום
מתוק אחרון
נביט לאחור
וניזכור
טעם חמוץ ומתוק
של קיץ ומנטה
וקרטיב ירוק
שקנית לי מזמן
כשאחזנו ידיים בגן
כשנהיה גדולים
נדבר דיבורים
במקום מעשים
ונחליף אהבה
בפתק דהוי
עם שיר שהיה
כשנהיה גדולים...
דניאל יומטוב
1 תגובות
תירצוש,את מרגשת והתמונות והחוויות נראות מהממות.רחל
השבמחק