הרפתקאות יומיומיות וגלובליות : Via Francegina to. Day 24 12.9.26 from Cirfontins en Azois to Marac

בבוקר , נפרדים ומודים למארחים שלנו בבית הסמוך 🙏

השמש מאירה לנו פנים ,יום אחרי יום😅

כנסיה לאבי🙏

2 🐶🐶עבורי😍

כחול וירוק מנת חלקינו היום.

אנחנו על הדרך ההסטורית של השביל

עץ אגסים בלתי נגיש🙁

ושוב אנחנו בשדות הצהובים

הולכים מכפר לכפר

ובצל השלכת של העצים

בדרך כלל פוגשים רק פרות 😍

ומדלגים מכפר לכפר…

רק עוד 20 קמ ונגיע😅

אבי אוהב לצלם גם רכבות🚞🚝

היום מקום הלינה שלנו הוא מחוץִ לשביל

אנחנו קובעים

עם בעלת מקום האירוח שתאסוף אותנו

ומחכים לה ב Maison dieu de Mormant

בעבר היה כאן בית חולים־אכסניה מסוף המאה ה־11 לאורך הדרך העתיקה שהפכה לימים ל־Via Francigena, כדי לארח ולסייע לעולי רגל ולעניים.
הגענו 900 שנה מאוחר מדי😅 .

היום אנחנו אצל אליזבת בבית המשפחה שלה

מניחים את התיקים ,מנצלים את הזמן לכביסה .

קצת בלגן בבית 😏

אליזבת מקבלת אותנו עם שתייה קרה

חדר שינה להערב

וישר אני נרתמת לעזור להוציא חרצנים מהמירבל ,זן צהוב של שזיפים , עבור העוגה לארוחת הערב.

איתנו הערב עוד זוג אנגלים רופאים בפנסיה שהולכים גם הם בשביל .

אליזבת לוקחת אותנו לסיור מודרך בשובך היונים "Colombier du Château Champenois

נכנסים לתוך השובך משנת 1922 ,היה כאן מקום ל 3000 יונים .

קבלנו הסבר מפורט למה שימש השובך והיונים

בשר — היונים (בעיקר גוזלים צעירים, "פיג'ונים") שימשו למאכל, מקור חלבון זמין וטרי במיוחד בחורף.

• דשן — הצואה שלהם ("קולומבין") הייתה דשן חקלאי יקר ערך, עשיר בחנקן, ושימשה גם בייצור אבק שריפה (מלח נתרן).

• נוצות — לכריות ולמצעים.

• סמל מעמד — מספר חורי הקינון בקולומביה שיקף את גודל האחוזה, ולכן בניית שובך גדול הייתה גם הצהרת יוקרה

מתקן על מנת לסובב ולהגיע עם הסולם לאסוף את הצואה של היונים.

עוברים לאטרקציה הבאה🥳

-מזרקת אבן ייחודית שנבנתה ב-1764, על ידי האדריכל קלוד ניקולא לדו, שהפך מאוחר יותר לאדריכל המלכותי של לואי ה-16..

המנגנון היה פשוט וגאוני: מי מעיין מהכפר זרמו בכוח הכבידה אל הבריכה המרכזית, ומשם משאבת יד העבירה אותם לשוקתות מתכת על הקיר החיצוני - שם יכלו בעלי החיים לשתות.